ביום ג' אלול תרצ"ה הלך לעולמו מרן הגאון הקדוש ר' אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל - ראש רבני ארץ ישראל. המוני בית ישראל, למעלה משמונים אלף איש, ליווהו למנוחתו האחרונה בחלקת הנביאים בהר הזיתים. באזכרה ביום השנה למותו סיים הרב כתריאל פסח טכורש את דבריו באמרו: "..ובעמדי כהיום הזה ביום השנה לפטירתו, אנחה כואבת מתפרצת מתוך עומק נפשנו הוי! מי יתן לנו תמורתו? מי ימלא את מקומו הריק? הי חסיד ועניו! הי אוהב תורה ויראה הי אוהב ישראל וארצו! מי ייתן לנו תמורתו". במשך תריסר שנים ביום פטירתו בג' באלול הקפידו בני משפחתו, רבנים, תלמידים ומוקירי נפשו לעלות להר הזיתים ולפקוד את קברו שבחלקת הנביאים. בשנה השלש עשרה בג' אלול תש"ח נשאר הקבר מיותם, איש לא פקד את הקבר אשר בהר והתלמידים הרבים נאלצו להסתפק באזכרה בישיבה. אך ליבם היה במזרח - בבית הקברות הנטוש. תשע עשרה שנות השלטון הירדני בבית הקברות בהר הזיתים היו תשע עשרה שנות דאגה וחרדה לגורלו של הקבר הנתון בידי בני עוולה – "כי מנגד תראה...ושמה לא תבוא..".
ב כ"ח באייר, היום בו שוחררה העיר ירושלים, נחשף לראשונה גודל החורבן בבית הקברות העתיק, המוני משפחות מודאגות נהרו אל בית הקברות לחפש את קבר יקיריהם, וביניהם גם משפחת הרב.
בני המשפחה ותלמידי הרב הופתעו למצוא את הקבר עומד שלם במקומו, בעוד שמסביבו הכל הרוס (תמונה מתוך הספר "מראה כהן")
הקריאה הראשונה שהתפרצה מפי כל הנוכחים הייתה "נס גדול היה כאן". היו שאמרו  שהטרקטור של הירדנים ניסה כמה פעמים להרוס את המצבה אך לא הצליח והתייאש, היו שאמרו שהנס עוד גדול יותר כי הלגיונרים נלחמו מכאן והיו הפגזות על בית הקברות שגרמו להרס הקברים. בוועדת החקירה לבדיקת חילול בית העלמין שהתקיימה באוקטובר 1967, נחקר חליל אבן סדר-חליל - בנו של שומר בית הקברות ונשאל: כיצד ניצל קברו של הרב קוק? והוא ענה: "פשוט פחדנו לנגע במצבתו של הרב קוק, כולנו ידענו שהוא חכם אליכביר, אדם קדוש וסכנה נשקפת לכל איש שינסה לפגוע בקברו..." באותה עדות המשיך חליל וסיפר: "עבדנו בעיקר בלילה, שיירת משאיות צבאיות הייתה מגיעה לכביש הסמוך להר, המצבות נעקרו ממקומותיהן נאספו בידי החיילים שהטעינו אותם על חמורים ומשם למכוניות, רק הסוחרים שקבלו זכיונות מהעיריה ומהצבא פעלו גם ביום, הצבא עצמו פעל רק בלילות.." .

הרהורי התשובה אל מול הקודש
גם מתוך הקבר ממש, ממשיך הרב קוק להביא הרהורי תשובה לעולם, כפי שעולה מסיפורו של קבר לא רחוק – קברו של זלמן (סנפורד) ברנסטין:
סנפורד ברנסטין היה נדיב גדול, אבל קשה לומר שהיה שומר מצוות. ברבות השנים התקרב ליהדות, דבר שהתבטא גם בלימוד תורה עם הרב שלמה ריסקין. כשנסע הרב ריסקין לביקור בארץ, ביקש סנפורד ממנו שיקנה לו חלקת קבר בהר הזיתים. הרב ריסקין קנה, ומר ברנסטין החליט לבוא ולבדוק את נכס הנדל"ן החדש שלו.  כשראה מר ברנסטין את המקום, הכריז כי אינו מקובל עליו כלל וכלל, והצביע על מקום אחר – עדיף ממנו. אולם הרב ריסקין ואיש החברה קדישא שמו לב שהמקום קרוב לקברו של הרב קוק, וחששו שאין זה לכבודו של הראי"ה לקוברם בסמיכות. סנפורד עזב את החלקה בכעס כיון שרצה חלקת קבר שממנה רואים את הר הבית. שבוע אחר כך שלח מכתב לרב ריסקין "איני דואג לנוף בגללי," הוא כתב, "אלא שלפני שפגשתי איתך ולמדנו תורה, חיי היו בלגן אחד גדול, ולא היה לי כל מסר של שאר רוח להנחיל לילדיי. אני מבקש את חלקת הקבר ההיא, כי אני מקווה שלא הכל אבוד. חשבתי, שאולי אם אחרי 120, ילדיי יפקדו את קברי ויצפו אל המקום הקדוש ביותר בעולם, בו אברהם מוכן היה להקריב את יצחק ודורות של יהודים התפללו ונתנו מנחות לאל בבית המקדש, הם יספגו משהו מן הקדושה שאני לא הצלחתי להעניק להם בחיי". הרב ריסקין הביא את המכתב לחברה קדישא, ואמר כי מי שזו דאגתו לאחרית ימיו, יתעלה במסילות חייו עד שסופו כי הרב קוק יתגאה להיות שכנו. הם מכרו לו את החלקה, וזלמן (סנפורד לשעבר)החל ללמוד את כתבי הרב קוק, מהם הושפע עמוקות עד סוף ימיו..
"עקירת הטבע של קדושת היהדות היא היא הגורמת לכל בלבולי הדעות. באים להתחכם ולמצוא בסברות והגיונות דבר שצריך למצוא בעצם ההויה הנפשית ובטבע הרוחני וגם הגופני, של הכלל כולו ושל כל אחד ואחד מישראל בפרט. הפרת ברית היא זו, הזנחת הטבע היהדותי במעשה, ברעיון, ברגש ובמחשבה, ברצון ובמציאות. אין תרופה למפיר ברית כי אם התשובה אל הברית, האחוזה בתכונת הקדש של ישראל בחזקה, "שובו אלי ואשובה אליכם".

על מצבת הרב נזכרו שני תאריכים: ג' אלול,  וכ"ח אייר.
ג' אלול -  יום עלייתו לירושלים  שהוא גם יום עלייתו לגנזי מרומים.
כ"ח באייר יום עלייתו לארץ ישראל, ואם ניתן היה להוסיף על הכיתוב במצבה, היה נרשם : כ"ח באייר – יום גאולת ירושלים, גאולת בית הקברות וגאולת קבר הרב.
"צדיקים במיתתם קרויים חיים" (ברכות י"ח), עמידתו האיתנה של הקבר לנוכח פגעי הזמן, מסמלת יותר מכל את הנצחיות של מורשתו הרוחנית, תלמידיו הרבים שיפקדו בע"ה את קברו ביום שישי - ג' אלול הם העדות החיה למורשת זו.

השנה, ביום שישי, ג' אלול (13/08/10)ד, יחול יום השנה  ה-75 של מרן הרב זצ"ל. ביום זה מגיעים אל קברו אלפי ממשיכי דרכו מכל גווני הקשת הישראלית.
בשעה 8:30 יפקדו את הקבר תלמידי ישיבת "מרכז הרב" עם רבניה. בנוסף, החל משעה 10:00, יחלו להגיע מאות מתפללים בהסעות שאורגנו על ידי ישיבה "עטרת ירושלים". גם חברת "אגד" תתגבר את הקווים 43 ו-5א'. קו 5א' ייצא מרחוב מלכי ישראל וקו 43 עוצר בתחנת הרכבת הישנה ובחניון גבעתי בדרכו להר הזיתים. הירידה מול מרכז המידע הר הזיתים ומשם ממשיכים ברגל לפי המסלול שניתן לראות כאן (בוחרים ב"מסלול תיירותי" ומתוך הרשימה של המסלולים בוחרים את המסלול לרב קוק) או ליצור קשר עם מרכז המידע הר הזיתים בטל' 02-6275050 או במייל har-hazetim@cod.org.il.

לצפיה במודעה לחץ כאן