על מורדות הר הזיתים משתרע בית הקברות היהודי הגדול והמקודש ביותר, ובו כ-70,000 מצבות קברים. כאן מצאו את מנוחתם האחרונה אישים ידועי שם כמו אליעזר בן יהודה, הרב קוק, רבי עובדיה מברטנורה, ר' יהודה החסיד וחוקרי ארץ ישראל יוסף שווארץ, שמואל קליין ואחרים.

הר הזיתים נמצא על הגבול בין המדבר והארץ הנושבת, ושימש כתריס בין ירושלים ומדבר יהודה על כל המשתמע מכך. בהשפעתו המבורכת של גוש הרים זה על אקלימה הפיסי והאנושי של ירושלים ניתן להיווכח, כאשר עוברים את הר הזיתים בדרך ליריחו.

"הייתי מתבונן במראה הנהדר של העיר הקדושה... מה נפלא לראותך, עיר האלוהים, ממרומי הר הזיתים", כותב הפטריארך סופרוניוס (המאה השביעית), שביטא בכך את רחשי לבם של עולי הרגל ללא הבדל דת ומוצא, אשר עשו במשך הדורות את דרכם לירושלים. הנוצרים שבהם השתטחו לראשונה על קבר ישו, המוסלמים שמו פעמיהם להר הבית, והיהודים – לכותל המערבי, אך הביקור בהר הזיתים היה משותף לכולם.

הר הזיתים המתרומם מעל ירושלים ממזרח, משתרע משעפת בצפון ועד לשיפולי ההר התחום על ידי הקדרון בדרום. אורכו כ-3.5 ק"מ, ורוחבו הממוצע כ-2 ק"מ. לאמיתו של דבר אין זה הר אחד, אלא רכס הררי המשתפל בהדרגה מצפון לדרום ואשר ממנו מסתעפות שתי שלוחות: 'הר המשחית' בדרומו, ושלוחת ההר הפונה מזרחה עליה שוכנת אל עזריה.

למאורעות הקשורים לימיו האחרונים של ישו בירושלים נודעת חשיבות רבה במסורת הנוצרית, והר הזיתים זכה למעמד יוצא דופן במסכת זו. "הר הזיתים הינו ההר במסורת הנוצרית", אומר החוקר הנודע אבל,1 כדי ללמדנו, שגם אם היו הרים שמילאו תפקיד חשוב בתולדות הנצרות (הר האושר, הר תבור ועוד), הר הזיתים עלה בחשיבותו על כולם.

חולדה ניבאה בירושלים בימיו של המלך יאשיהו והיא נמנית על ארבע הנשים היחידות במקרא שזכו להיקרא בשם נביאה. נזכרת בספר מלכים (מל"ב כ) בקשר למשלחת שבאה אליה כדי לשאול על פשר דברי הפורענות הכתובים בספר התורה שנמצא במקדש. חולדה אישרה אמנם כי הפורענות תחול על יהודה, "אך לא בימיו של יאשיהו שעשה הישר בעיני ה'".

בסמוך לדרך היורדת מהר הזיתים לגת שמנים, נמצאת מערת קברים קדומה הידועה בשם קברי הנביאים. מקור השם או הקשרו לנביאים חגי ומלאכי אינם ברורים.1 מכל מקום, זוהי מסורת מאוחרת הנזכרת רק החל מהמאות ה-14-15. לראשונה נזכרת מערת חגי בלבד, לאחר מכן קברי חגי ומלאכי, ולבסוף – חגי, זכריה ומלאכי.

לאחר מרד אבשלום מתאר המקרא את דוד "עלה במעלה הזיתים עלה ובוכה" (שמ"ב טו, ל). הכתוב מדגיש כי "דוד בא עד ראש ההר אשר ישתחוה שם לאלהים" (שם, לב). שלמה בנה על הר המשחה במות לנשותיו הנוכריות וחידש בכך, כנראה, מסורת אלילית שהייתה קיימת במקום.

בחודש נובמבר 1999 חפרו אנשי הווקף המוסלמי בור גדול בחזיתו הצפונית של המבנה התת-קרקעי הגדול של "אורוות שלמה" בפינה הדרומית מזרחית של הר-הבית. החפירה נעשתה ללא רשיון וללא פיקוח ארכיאולוגי, באמצעות כלים מכאניים כבדים. הבור שמידותיו כ- 43X36 מ' נחפר לעומק של כ-12 מ', וחשף שלוש קשתות בפן הצפוני של המבנה של "אורוות שלמה".

הרבה עסקו בזיהוי מקומו של המקדש על הר הבית. כאן נעסוק בבעיה שכמעט ולא עסקו בה - זיהוי מקום שרפת פרה האדומה בהר הזיתים.

להר הזיתים נודע מקום חשוב בחיי היהודים בימי הביניים, והוא שימש מרכז לעלייה לרגל ליהודי ארץ ישראל והתפוצות. על פסגתו נערכו כל שנה הקפות בהושענא רבה, וראש הישיבה היה מכריז על ראשי החודשים ועיבור השנים.

מיקומו וגבולותיו: הר הזיתים הינו הר צר וארוך המשתרע ממזרח לירושלים בכיוון כללי מצפון לדרום. שיא גובהו במרכז הכפר א-טור הוא כ-820 מ' מעל פני הים, וכ-100 מ' מעל ירושלים העתיקה. את גבולו הצפוני מציין האוכף של אוגוסטה ויקטוריה, מקום שם הוא מתחבר עם הר הצופים, ומהווה יחד אתו את רכס הגבול המזרחי של ירושלים.